רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח נ' עמותת בית הכנסת "פורת יוסף" ואח'

החלטה

בפניי בקשה לסילוק על הסף של התביעה שבכותרת.

1. טענה אחת שהעלו הנתבעות היא כי יש לסלק על הסף את ראש התביעה הכספי, נוכח הוראת סעיף 40(ד) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה – 1985. דין טענה זו להידחות. הסעיף קובע פטור מתשלום בעבור דמי חכירה הנגבים לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך – 1960. ברם, אין מדובר בתביעה לדמי חכירה, כי אם לדמי שימוש, על רקע הטענה כי הנתבעות החזיקו והפעילו בבניין ישיבה ובית כנסת בלא ידיעה, רשות או הסכמה של התובעת. בטענה עובדתית זו אין מקום שאחליט בשלב הנוכחי של בקשה לסילוק על הסף. הנתבעות אינן מצביעות על תכלית חקיקתית, הפורשת את תחולת ההוראה הנזכרת גם על מצב שבו מדובר, על פי הטענה, בפולש, להבדיל מגורם המחזיק בנכס על פי הסכם. משכך, דין טענה זו להידחות.

2. הנתבעות טוענות כי יש לדחות את ראש התביעה בו עתרה התובעת לסעד של פינוי, נוכח הוראות דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים) 1924. סעיף 2 לדבר המלך האמור קובע כי בית משפט לא יברר משפט או עניין הקשורים במקומות הקדושים, בבניינים הדתיים או במקומות הדתיים בישראל. אין מחלוקת, כי במבנה האמור מתנהל בית כנסת וישיבה. בנסיבות אלה, קמה לכל הפחות שאלה רצינית הראויה לבירור, האם אין מדובר בבניין או במקום דתי במובן סעיף 2 האמור. סעיף 3 לדבר המלך קובע, כי מקום בו התעוררה שאלה כאמור, בירורה מופקד בידי הרשות המבצעת.

3. אין בפי התובעת טענה טובה לאי תחולתן של הוראות אלה. אין ממש בטענה כי דבר המלך אינו תקף עולה מן החומר כי המדינה ואורגנים שלה טענו בהליכים אחרים כי דבר המלך תקף גם תקף. עולה גם, כי הרשות המבצעת נדרשה, בשנים האחרונות, גם לשאלת הגורם הספציפי המוסמך לפעול על פי דבר המלך, נוכח ביטולו של משרד הדתות. הטענה כי אין מדובר במקום קדוש מתעלמת מכך שדבר המלך חל גם על מבנה או מקום דתי. הטענה כי לא מדובר בסכסוך בין עדתי אינה רלוונטית לעניין. הוראות דבר המלך אינן מגבילות עצמן לסכסוך כאמור. הטענה כי מהות הסכסוך אזרחית אינה מסייעת לתובעת, שכן דבר המלך חל על כל עניין הנוגע למקומות הנופלים לגדריו. הדברים אמורים גם בסעדים או בתביעות במישור האזרחי.

4. לא למותר לציין, כי אף שהנתבעות הגבילו את טיעוניהן לעניין דבר המלך לסעד הפינוי בלבד, לכאורה דבר המלך חל גם על הטענות הנוגעות לסעד הכספי המבוקש. הדברים אמורים ביתר שאת בשים לב לכך, שטיעוני התובעת בעניין הכספי מבוססים על טענות, השנויות במחלוקת, לעניין הזכות להחזיק בנכס. עניין אחרון זה הוכר בפסיקה, אליה מפנות הנתבעות, כעניין עליו חלות הוראות דבר המלך במועצתו.

5. התוצאה היא, כי נוכח הוראות דבר המלך במועצתו, ובשים לב לפעולות עליהן הודיעו הנתבעות ביום 22.7.11, יש להורות על העמדת ההליכים בתיק שבכותרת. בהמשך לכך, המזכירות תסווג בשלב הנוכחי ברישומיה את התיק כסגור.

ניתנה היום, א' אב תשע"א, 01 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: